|
דוד ילין
(1864-1941 )
חייו-
נולד בירושלים, דוד ילין למד בישיבת "עץ החיים" ובשנת 1882 הוא פרש
מחיי הישיבה אל לימודי ההשכלה בבית הספר הכללי של רשת אליאנס. בית ספר
בו מאוחר יותר היה הוא עצמו מורה.
בשנת 1903 הוא היה אחד מהמארגנים
והנשיא הראשון של הסתדרות המורים.
בשנת 1912 הוא היה סגן המנהל בסמינר
בירושלים אך הוא פרש ממנו והקים את הסמינר למורים עבריים לאחר
שאנשי ההנהלה החליטו ששפת הלימוד בסמינר תהיה גרמנית. הוא ניהל את
הסמינר למורים העבריים עד יום מותו,
ואף היה מרצה, ואח"כ פרופסור לשירה ולפיוט של ימי הביניים באוניברסיטה
העברית בירושלים.
בצד פעילותו בחינוך ובמחקר היה דוד ילין אף עסקן ציבורי. הוא היה חבר בפרלמנט העותמאני (1913). היה לאחת מהדמויות הציבוריות
הראשונות שהצטרפו בגלוי לתנועה הציונית. השלטונות העותמאנים גירשו אותו
על כך לדמשק.
הוא היה פעיל בפיתוחה של ירושלים והיה חבר מועצת העיר.
ילין היה סגן ראש העיר ירושלים ויו"ר הוועד הלאומי (המוסד שהקדים את
הכנסת ושהכריז בשנת 1948 על הקמת המדינה).
דוד ילין הלך לעולמו
בשנת 1941 ונקבר בהר הזיתים. על שמו נקראים מספר מוסדות חינוך בארץ,
ובהם בית ספרנו .
הישגיו-
יליד ירושלים, דוד ילין ניצל את ערב התרבויות בעיר בעת חיפושיו אחר
השכלה. כאשר עזב את עולם הישיבה לעולם ההשכלה הוא היה לאשכנזי הראשון
שהתעלם מהחרם שהטילו רבני העדה האשכנזית על לימודי ההשכלה.
כבר
מראשית דרכו הוא היה חבר הארגון הציוני. הוא התעקש על פיתוח השפה
העברית ולחם לזכות הלשון העברית
בהוראה, למרות העובדה שהוא דבר ערבית באופן שוטף והיה בעל ידיעות בשפות
אירופאיות ומזרחיות.
הוא אף ייסד את גן הילדים הראשון בירושלים ב- 1903.
כמו כן היה ילין פעיל בפיתוחה של ירושלים. הוא
עודד את הקמת השכונות החדשות כגון "זיכרון משה ","קרית
משה" ואת בנייתם של מבני
ציבור כמו בית הספר "למל " וסמינר המורים בבית הכרם, סמינר שהיום נקרא
על שמו.
כמו
כן עזר ילין להקים את הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית בירושלים שם
הוא היה פרופסור לשירה עברית.
הוא גם היה
ממייסדי החברה לחקירת א"י ועתיקותיה.
ביחד עם חמיו יחיאל מיכאל פינס
ואליעזר בן-יהודה הוא ייסד את הוועד
לשפה העברית.
מורשתו כוללת ספרי לימוד על השפה והדקדוק העברי,
מילון עברי, כמו כן
תרגומים מערבית ומשפות אירופאיות שונות ביניהן תרגום לצ'רלס דיקנס
לעברית. הוא פרסם פרשנות על ספרי איוב וישעיהו.
כתב ספר
בחקר השירה העברית בספרד בימי הביניים. השילוב המיוחד אצלו בין
המזרח למערב, האשכנזי וספרדי, הדתי והמשכיל, הפכו אותו לסמל של
האינטגרציה בין התרבויות בתקופת טרום המדינה.
מקורות מידע:
http://www.jafi.org.il/education/100/hebrew/people/yalin.html
האנציקלופדיה העברית
, "דוד ילין", כרך10, עמ' 880-881 |
