דוד וגוליית (שמואל א' פרק יז')

תקופה: זמן קצר לפני המלכת דוד. ניתן לציין כי באותה תקופה שררה מלחמה בין ישראל לפלשתים. היא התנהלה בעמק האלה, כשמחנה הפלשתים היה ב"אפס דמים". הקרב בין דוד לגוליית, שעליו יסופר בהמשך, בעצם נועד לקבוע את גורל המלחמה.

רקע לקרב בין דוד לגוליית: הקרב נערך בתוך בעמק, כאשר לשם מגיע איש מהפלשתים, שהיה איש ביניים ושמו גוליית.

הוא הגיע חמוש מאוד ומתואר שהיה גבה קומה, והביא איתו את נושא כליו, שנשא לפניו צינה, שהיא מגן גדול מאוד, ככתוב "... גבהו שש אמות. וכובע נחושת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש, ומשקל השריון חמשת אלפים שקלים נחושת. ומצחת נחושת על רגליו, וכידון נחושת בין כתפיו. וחץ (עץ ק') חניתו כמנור אורגים, ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל, ונושא הצינה הולך לפניו" (שמ"א, יז, ד-ז). גוליית דורש שמשהו ייצא ויילחם בו בקרב הביניים הזה, אך הכל פוחדים ממנו: "ויאמר הפלשתי: אני חרפתי את מערכות ישראל היום הזה, תנו לי איש ונלחמה יחד. וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה, ויחתו ויראו מאוד" (שמ"א יז, י-יא).

באותו זמן, דוד, נשלח ע"י אביו ישי, להביא מזון לאחיו הלוחמים בקרב מול הפלשתים.  דוד נדהם לשמוע כיצד גוליית מקלל את אלוהי בני ישראל.שאול מנסה לעודד את המתנדבים לצאת למחמה נגד גוליית, בהכרזה שייתן למנצח את בתו לאישה, וסכום כסף גדול. דוד מתנדב למשימה, וכרועה צאן, לוקח כנשק רוגטקה, וחמישה חלוקי נחל.

תיאור הקרב: דוד הנער מתייצב מול הענק הפלישתי. גוליית חש רגש של בוז כלפי דוד, וגם רגש של עלבון- "הכלב אנוכי כי אתה בא אליי במקלות?" (שמ"א יז, מג) הוא שואל. דוד חדור אמונה וביטחון, ומאמין שכוחו הגדול יביא אותו לניצחון. בעזרת אומץ, הערנות, הזריזות והאמונה בה' דוד מנצח. הואד מכוון את הקלע בדייקנות רבה, ומצליח לפגוע במצחו של גוליית ולהמיתו. דוד עורף את ראשו ומראה לשאול את מה שעשה.

תוצאות הקרב:

1) הפלישתים היו מזועזעים, נסו על נפשם, בנ"י רדפו אחריהם והכו בהם מכה רבה.

2) דוד מקבל שבחים מן העם, ומומלך למלך ע"י שמואל

3) מכאן מתחיל שאול לשנוא את דוד, שלקח לו את המלכות, ורודף אותו

 

קרב ביניים- מלחמת ביניים היא מלחמה בין שני נציגים של מחנות, בתאום מראש. הקרב נערך בין שני אנשי ביניים, שנלחמים זה בזה, ומנסים להרוג אחד את השני. הקרב בד"כ נערך כדי לקבוע סוף של מלחמה, כאשר מחנהו של המנצח בקרב, בעצם מנצח במלחמה. במקרה זה הוחלט גם שהמפסידים ישועבדו ע"י המנצחים.

איש ביניים- המשתתף בקרב ביניים
 

2) דוד במחנה פלשתים (שמואל א' פרק כט')

רקע (פלשתים): הפלישתים בחרו הפעם להתקיף את בנ"י בעמק יזרעאל, שהוא מקום חלש ביותר במערכת ההגנה הישראלית. כוחו של צבא דוד היה בהרים, שם מרוכזת אוכלוסייה ישראלית צפופה. ואילו בעמק יזרעאל, מצויות ערים כנעניות גדולות כגון: בית שאן, מגידו ותענך, שהיו בעלות ברית עם הפלישתים, והפלשתים קיוו להיעזר בהם במלחמה.

כוחם של הפלישתים היה במישור, שם יכלו לנצל טוב יותר את כלי נשקם ואת רכבם. במערכה זו, חדרו הפלישתים לתוך תחומי ישראל, וצפויה הייתה סכנה של ניתוק יהודה והשומרון מהעמק והגליל. הפלישתים קיוו שעם ניצחונם בצפון, יוכלו להשתלט על דרך המסחר הגדולה, שעברה ממצרים בדרום, ועד ירדן ודמשק בצפון, היא דרך הים.

רקע (דוד): דוד בורח עם אנשיו אל אכיש מלך גת. בלית ברירה, הוא אינו יכול להמשיך לנדוד, לברוח משאול ולדאוג לאנשיו. דוד מצליח להרשים את אכיש בנאמנותו לפלשתים. אך כיצד ינהג אם יצטרך לאמת נאמנות זו? ואכן, עם פרוץ הקרב, אכיש פוקד על דוד להצטרף עם גדודו אל צבא פלשתים, למלחמה נגד שאול וישראל. לדוד אין ברירה, אלא להישמע לפקודתו. אולם, גם הפעם מאיר המזל פנים לדוד, והוא נחלץ ממצב קשה זה, כאשר סרני פלשתים אינם סומכים עליו ורואים בו מרגל. אכיש משתכנע, ושולח את דוד בחזרה לצקלג.

מהלך המלחמה בצקלג: דוד חוזר לצקלג ומגלה, שהעמלקים ניצלו את ההזדמנות שבה נעדרו הגברים הלוחמים מצקלג, התקיפו את העיר, שרפו אות באש, שדדו ולקחו את הנשים והילדים בשבי. דוד, עצוב וכועס, שואל את ה' אם יעזור לו לרדוף אחרי האויבים. לאחר שקיבל תשובה חיובית, ובעזרת חייל מצרי, הוא מגיע למחנה העמלקים. דוד מתנפל עליהם בהיותם שיכורים, הורג בהם, מחזיר את הנשים והילדים, ומצליח לקחת מהעמלקים שלל רב.

תוצאות המלחמה: סיפור המלחמה בצקלג הביא לחוק חשוב בעם ישראל: חלוקת השלל. דוד מנצל את ההזדמנות ששלל רב נפל בידיו, והוא רוצה להודות לערים שעזרו לו בנתיב בריחותיו. דוד מעוניין לרכוש לב אנשים רבים, והוא מקווה לעשות זאת בעזרת המתנות שהוא מחלק.

 

3) דוד בדרך למלוכה (שמ"ב פרק ב') הקרב עם צבא אבנר

רקע: תוצאות המלחמה על הגלבוע, מות שאול ושלושת בניו, גרמו למפנה גדול בהתקדמות דוד לקראת המלוכה. דוד שואל בה' ומבקש לדעת מה לעשות. דוד מבין שכמלך עליו לשלוט באחת הערים הגדולות, ואם העם ידע כי ה' תומך במעשיו, יוקל על דוד לשכנע את העם כי ראוי הוא למלוכה.

רקע (כיבוש חברון): דוד השתייך לשבט יהודה. חברון הייתה העיר הראשית ביהודה. בני העיר ישמחו להמליך את דוד למלך על עירם, בתקווה כי במשך הזמן יכירו בו גם יתר שבטי ישראל.

הקרב בין צבא דוד לצבא אבנר: איש בושת ושר צבאו אבנר בן נר, מול דוד ושר צבאו יואב בן צרויה יוצאים לקרב אשר תוצאותיו יחליטו מי שולט בישראל. הקרב התקיים בגבעון. למעשה, הייתה זו הזמנה ל"משחק": "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו", אך שעשוע זה הפך לאסון: השנאה בין השניים הייתה כה גדולה עד שמ"משחק" החיילים החלו להרוג זה את זה. 12 החיילים משני המחנות נהרגו בקרב. זה היה הניצוץ שהדליק את חבית אבק השרפה. בקרב, נהרג עשהאל, אחיו של יואב בן צרויה, בידי אבנר. יואב, שרצה לנקום את מות אחיו רודף אחרי אבנר. אבנר מעוניין לשכנע את יואב להפסיק את מלחמת האחים והוא אכן מצליח מצליח. יואב נענה לבקשתו, ותוקע בשופר לאות וסימן שאין להמשיך לרדוף אחרי אבנר וחייליו. הקרב הסתיים ללא הכרעה.

יש לציין כי יואב הרג לאחר מכן את אבנר.


4) המלחמה בפלשתים (פרק ה' פס' טז'-כה' שמ"ב)

רקע: מששמעו הפלישתים שדוד נתמנה למלך על כל ישראל, וכי כל הממלכה מאוחדת, חששו פן ממלכה זו תהווה סכנה לקיומם. על כן יצאו להכניע את דוד.

תיאור הקרב:

הקרב הראשון: הקרב נערך במקום שנקרא בעל פרצים, סמוך לעמק רפאים. דוד הכריע במלחמה, הפלישתים ברחו והותירו אחריהם את כל פסיליהם.

הקרב השני: הפלישתים חוזרים לעריהם, מארגנים צבא חדש, ותוקפים שוב בעמק רפאים. לפי עצת ה', דוד לא בא לקראת הפלישתים פנים אל- פנים- הוא מעביר את צבאו אל מאחורי הפלישתים, ומנסה לאגף אותם. דוד משתמש בתופעת טבע- רעש הענפים בנשוב הרוח. הרעש יבליע את קולות צעדי החיילים המתקיפים. גורם ההפתעה מצליח. במחנה פלשתים חל בלבול רב. דוד מצליח לרדוף אחריהם ומכה בהם מכה קשה. בזאת הסתיימה המלחמה הקשה נגד הפלישתים, מלחמה שניהלו הפלישתים עם בנ"י במשך תקופה ארוכה ביותר- מאז תקופת השופטים. אמנם, ימשיכו הפלישתים "להטריד" את ישראל, אולם השפעתם הולכת ופוחתת.

 

5) המלחמה בבני עמון (שמ"ב פרק י', יא')

רקע: נחש מלך עמון מת. בעבר, מלך זה לחם נגד שאול. דוד שולח שליחים לנחם את יורשיו.דוד זוכר את הטובה שעשה לו נחש מלך עמון, כאשר בעבר נתן מקלט לאחיו הצעיר של דוד. השליחים מגיעים לעמון ומואשמים כי באו לבדוק, לחקור, לרגל את מצבה הצבאי, וידווחו על כך לדוד, שמטרתו לכבוש את עמון. חנון, מלך עמון הצעיר וחסר הניסיון מאמין ומצווה להענישם. דוד, השומע את העלבון הגדול, שולח שליחים לקבל את פני המשלחת הפגועה והמושפלת. בני עמון מבינים שהמעשה שעשו יביא לתגובה חריפה מצד דוד, והם פותחים בהכנות למלחמה. הם שוכרים צבא מבני עמים אחרים, מארצות ארם.

ההכנות לקרב: יואב, שר צבא דוד חייב להתכונן לקרב בדרך בלתי שגרתית, ולהיעזר בתכסיסים בכדי לגבור על העמונים. הוא מצרף אליו גדודים של צבא גיבורים. הקרב נערך על העיר רבה, שהיא בירת עמון.

מהלך הקרב: יואב חילק את העם לשתי מחנות. על אחד מפקד יואב בן צרויה, והוא נלחם מול הארמים, ועל השני מפקד אבישי בן צרויה, והוא נלחם נגד העמונים. העמונים ציפו שעיקר הקרב יעשה ע"י הארמים- אולם, כשראו שהמלחמה פוגעת גם בהם ישירות, נכנסו לבלבול ולחרדה. הארמים נסוגו, וחללים רבים נפלו בקרב. המלחמה נסתיימה בניצחונם המלא של בנ"י.

 

6) מלחמת הארמים בישראל (י' שמ"ב)

רקע: לאחר כשלון מלחמת בני עמון, שבים צבאות ארם, אבלים וכפויי ראש. הדדעזר, מלך ארם צובא, חפץ בנקם. ממלכת ארם צובא הייתה ממלכה חזקה ובעלת שם. ואילו ממלכת ישראל נמצאת בצעדיה הראשונים. על כן, הוא מתכוון לשוב ולהלחם בישראל כדי להוכיח את כוחה של ארם צובא.

מהלך הקרב: צבא ארם צובא הצטייד בכלי רכב ופרשים במספר רב מאוד, ונעזר בחיילים מעבר הירדן שהגיעו מעבר הירדן המזרחי. לדוד נודע על התכנסות ארמית -צבאית גדולה מעבר לנהר הירדן. עקב חשיבות הקרב, יצא דוד עם חילו להלחם בארמים. דוד נאלץ להלחם בשני קרבות קשים נגד הארמים. בנ"י ניצחו בקרב הראשון. בקרב השני הניצחון של בנ"י היה גדול עוד יותר, מאחר ששר הצבא המהולל של ארם, בשם שובך, נהרג בקרב. כעת, מבינים הארמים כי לא יוכלו לנצח את ישראל. ארם נאלצה לכרות ברית שלום מכפירה לישראל, ואולצה לשלם מיסים לישראל.

 

7) מלחמת אבשלום (שמ"ב, פרק יח')

רקע למלחמה: אבשלום היה בכור בניו של דוד, אחרי אמנון שנהרג. אבשלום מרד בעצם בדוד, בגינוני המלכות שנקט. לאחר שאבשלום ממש הסית את העם נגד דוד והשפיל אותו בפומבי, והכריז על עצמו כמלך החדש, דוד ברח מירושלים ביחד עם שכירי החרב שלו, הכרתי והפלטי, ברשות בניהו בן יהוידע.

נתן הנביא אף ניבא זאת לדוד כעונש על מקרה בת שבע.

התארגנות למלחמה- אבשלום- אבשלום מגייס אנשים רבים, בעיקר שבט יהודה. בידו כעת צבא גדול ביותר להתקפה על דוד. הוא פונה ליועצו אחיתופל וזה אומר לו לתקוף עוד הלילה, ולהפתיע את דוד. אך חושיי הארכי, מרגל מצד דוד שהתחזה ליועץ נוסף לאבשלום טען אחרת. הוא טען שצריך לגייס כח מילואים גדול מאוד, ורק אז לתקוף. חושיי מצליח לשכנע את אבשלום, ואבשלום נופל בפח.

התארגנות למלחמה- דוד- בידי דוד, שנודע לו בעזרת חושיי כי אבשלום עומד לתקוף, היו רק יחידות שכירי החרב, הכרתי והפלתי. בגלל העיכוב שחושיי גרם לאבשלום, היה לדוד זמן להחליט על טקטיקה. הוא בחר להשתמש ביתרון הביתיות, ובחר להתגונן ביער אפריים. אומנם לדוד היו יחידות מעטות, אך לבסוף הוא ניצח

מהלך המלחמה- דוד מתגונן ביער אפריים. אבשלום מגיע לשם אם צבא גדול. צבאו הקטן של דוד מצליח לנוע ביער הסבוך, אך צבאו של אבשלום מתקשה בכך. לפי הכתוב, נהרגו יותר חיילים מן היער מאשר מן המלחמה עצמה. צבאות אבשלום מתמעטים, וחלק נסוגים.  לאחר מכן מגיע אבשלום עצמו רכוב על מרכבה, אך בזמן הנסיעה ראשו נתקע בענף, ויואב בן צרויה הורגו.

תוצאות הקרב- מרד אבשלום הסתיים. יואב מפוטר מתפקידו בעקבות הריגת אבשלום, בלי רצון דוד. דוד נהיה למלך בלתי מעורער על ישראל ויהודה. למעט מרד אדוניה, לא עורער שלטון דוד.

 

מסקנות: הניצחון על עמון וארם השלים את מסגרת מלחמותיו של דוד בעמים השכנים. דוד הכניע אויבים מבחוץ: אדום, מואב, עמון, ממלכת ארם, והפלשתים. ואויבים מבית: אבשלום. עם סיום המלחמות, הפכה ישראל לממלכה גדולה ורחבת ידיים. דוד הבטיח את בטחונה הפנימי והחיצוני שדל ישראל. שמו של דוד נפוץ בין הגויים כמלך חזק ונבון, וממלכת ישראל הופכת לגורם רב חשיבות בעולם במזרח של המאה ה-10 לפנה"ס, במיוחד בתקופה שלאחר מכן, בה מלך שלמה.