תפריט ראשי

פורום יבנאלי

יבניתון

אנימציה

פינת התלמיד

במקום אלף מילים

פעילויות מתוקשבות

פרופיל בית הספר

 

בית המקדש בתקופת שלמה המלך

 

לעיון נוסף

בית המקדש השני

חורבן בית המקדש

ייעוד בית המקדש

העבודה בבית המקדש הראשון

חלקי המקדש

בית המקדש בימי שלמה המלך

ירושלים בימי שלמה

תקופת שלמה ודוד

 

 

 

 

מפה עתיקה מתוך הספר
"מסע על פי כתבי הקודש"

שחובר לפני 400 שנה המפה

מתארת את ירושלים כמרכז העולם

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דגם של בית המקדש

בימי שלמה המלך

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דגם של בית המקדש

בימי שלמה המלך

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ציור אומנותי של בית המקדש

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפסלים בבית המקדש

בימי שלמה המלך

 

תקופת דוד ושלמה

דוד הכין בימיו את היסודות לבניית בית המקדש, אבל הוא עצמו לא ביצע מלאכה זו והשאירה לבנו שלמה .שלמה בן דוד קיבל לידיו ממלכה פחות או יותר מאוחדת ומאורגנת, פעולתו לא הייתה יצירה מחדש אלא המשך פעולת אביו, דוד.

בעזרת הכנות כספיות ולוגיסטיות עוד מימי דוד וקשרים פוליטיים רבים עם מדינות שבידיהן משאבים טבעיים של חומרי גלם, בנה שלמה את בית המקדש בהופכו אותו למרכז הפולחני הדתי, התרבותי והלאומי היחיד של עם ישראל. כתוצאה מכך, יורדת חשיבותן של ערי כוהנים וערי פולחן משניות ומתחזקת ריכוזיותה וחשיבותה של ירושלים בעיני העם.

ירושלים בימי שלמה

שלמה עיצב את דמותה של ירושלים כמרכז דתי ולאומי, כעיר מלוכה וכמרכז מנהלי של ממלכה, שהשתרעה מן הנהר (פרת) ועד נחל מצרים (מלכים א, ה 1). 

גולת הכותרת בבניין העיר הייתה הקמת מכלול מבנים בפסגה שמצפון לעיר דוד. עם מכלול זה נמנו בית המקדש (ו 38-37) ובית המלך (ז 1) במכלול בית המלך נזכרות "אולם הכסא אשר ישפוט שם" (ז 7) ו"בית יער הלבנון" (ז 2).

שלמה הסתייע במומחים פניקים להקמת המבנים השונים. 

הבנייה התנהלה על פי תכנית, שהייתה אופיינית לערי ממלכה בצפון סוריה (שלפיה הופרדו מקום מושב המלך ומקום המקדש מן העיר המאוכלסת והמבוצרת). כמו כן, בנה בית לבת פרעה אשתו (ט 24). שלמה גם דאג לירושלים וביצר אותה.הוא בנה את "חומת ירושלים סביב" (ג 1, ט 15). 

נראה שהרחיב וחיזק את החומה העתיקה, וכן בנה את המילוא (ט 24).

מימי שלמה נקשרו ירושלים, בית המקדש ובית דוד בחבילה אחת, ששוב לא נתפרדה. ביטוי לכך יש בתפילת שלמה לרגל חנוכת הבית (מלכים א, ח).

בית המקדש בימי שלמה המלך

המקדש היהודי המרכזי שהיה על הר המוריה (הר הבית בירושלים). 

את בית המקדש הראשון בנה שלמה המלך בשנת 960 לפסה"נ בקירוב.

המקדש הראשון נחרב ע"י הבבלים בפיקודו של נבוכדנצר, בשנת 586 לפסה"נ.

בית המקדש השני נחנך בשנת 520 לפסה"נ בקירוב ע"י השבים לציון מפרס בימי כורש, ונהרס בידי הרומאים בהנהגת טיטוס בשנת 70 לספירה.

שלמה קיבל חומרים שונים, כארזי הלבנון, מבעל בריתו, חירם מלך צור, לבניין המקדש.

המקדש שנבנה היה מבנה מרשים, שנעשה ממיטב החומרים. 

זה היה בניין אבן, המקושט בעץ. החפץ החשוב ביותר בבית המקדש היה ארון הברית, שהועמד בתוך קודש הקודשים. בתוך הארון שמעליו עמדו שני מלאכי ה'  (מפוסלים), ניצבו שני לוחות הברית ועליהם חרוטים עשרת הדיברות. 

במתחם בית במקדש היו שלושה אזורים, שהוקצו לקבוצות מסוימות:

 "עזרת כוהנים" לכוהנים העובדים בבית המקדש, "עזרת ישראל" לגברים, ו"עזרת נשים", לנשים שבאו לבית המקדש.  לקודש הקודשים היה מותר רק לכוהן הגדול להיכנס.

בימי מלכותו של שלמה היה בית המקדש מוקד לכל הפולחן ועולי רגל באו אליו מכל שבטי ישראל.

המקדש עצמו שימש כמקום תפילה ולהבאת קורבנות. מדי יום הוקרבו

קורבנות הציבור השונים. קורבנות הציבור המוספים,  הוקרבו בשבתות, בחגים ובראשי חודשים. 

כמו כן, הקריבו יחידים קורבנות משלהם, אם כתודה ואם ככפרה על חטאים שחטאו בשגגה. 

בשלושת הרגלים באו המוני בית ישראל לבית המקדש. 

לבית המקדש הובאו העומר והביכורים. בערב חג הפסח  הוקרב קורבן הפסח בחצר החיצונית של בית המקדש.

בית המקדש השני נחנך בירושלים בין השנים 521 ו 517  לפסה"נ,

כ- 65  שנים לאחר חורבן הבית  הראשון. 

חנוכתו מחדש באה בעקבות הסכמתו של כורש, שהתיר ליהודים הגולים בבבל לשוב ליהודה. 

כ 70 שנה לאחר חנוכתו מחדש, בימי עזריה ונחמיה, שב הבית השני ותפס את מעמדו המרכזי בעם.

מצבו של בית המקדש הורע  עם עליית  אנטיוכוס  ה - 4 לכס המלוכה הסלווקי.

בסיוע המתייוונים בקרב הכהונה הגדולה והאריסטוקרטיה החילונית בין יהודים, הוסב בית המקדש לעבודה זרה ופסלים הונחו בתחומו. 

חז"ל טוענים כי הבית הראשון חרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. ואילו הבית השני חרב בגלל שנאת חינם בין היהודים. את צום תשעה באב מקיימים מדי שנה לזכר שני בתי המקדש.

בית המקדש שימש מרכז מדיני לעם ישראל ומוקד לעבודות ה' ולדת היהודית.

בית המקדש נקרא במקרא בשמות רבים ושונים: בית ה', בית אלוהים, היכל קודש, היכל ה', היכל דביר ועוד.השם בית המקדש מופיע רק פעם אחת בתנ"ך אך נעשה מקובל במשנה ובספרות היהודית המאוחדת.

בית המקדש לא נועד מלכתחילה לשמש מקום תפילה אלא משכן לארון ה' - סמל הברית בין העם ואלוהיו.

למעשה היו שני בתי מקדש, הראשון נחרב ע"י הכשדים בשנת 587-586 לערך לפני הספירה והשני שנבנה

לאחר הפסקה של 70 שנה לערך, תקופת גלות בבל, שופץ ע"י הורדוס המלך עד שנשרף ע"י טיטוס.

במלחמת היהודים נגד הרומאים בתודעת העם היהודי בכל דורותיו ובכל תפוצותיו מוזגו שני בתי מקדש למושג אחד שהיה סמל לקיום העם ולשאיפתו לחיים עצמאיים בארצו. לפי המסורת התקיים הבית הראשון 46 שנים והבית השני 420 שנים.

חלקי המקדש

בית המקדש היה מורכב משלושה חלקים שווים זה לזה ברוחבם:

אולם - שהפריד בין קודש לחול, היכל - החלק העיקרי ששימש לעבודות הקודש ודביר - שהוא קודש הקודשים.

בהיכל עמד המזבח שעליו התנהלה העבודה העיקרית.

בדביר שהיה "קודש הקודשים" נמצא ארון הברית, שהיה לפני כן חלק מאוהל מועד שליוה את בני ישראל במסעם במדבר. בתוך ארון הברית נשמרו שני לוחות הברית שפסל משה רבנו.

ליד המקדש עמד בניין גדול, היציאה, בפתחו של ההיכל עמדו שני עמודים מפוארים - יכין ובועז.

לפני הכניסה לדביר עמד מזבח הקטורת הקטן, עשוי ארז ומצופה זהב.

המזבח הגדול והעיקרי, ששימש להעלאת עולות וחלבי שלמים, היה עשוי נחושת ועמד בחצר המקדש.

בחצר עמדה קערה שממדיה עצומים - "ים הנחושת" נישאת על שנים עשר פכים.

העבודה בבית המקדש

העבודה בבית המקדש כללה תמיד הקרבת קורבן התמיד בבוקר ובערב, הטבת המנורה והקטורת על מזבח הזהב. 

בראש חודש, בשבתות ובמועדים הקריבו נוסף על קורבן התמיד גם קורבנות נוספים הנקראים מוספים. על שולחן הפנים שהיה מיוחד לכך היה נערך לחם התמיד,לחם הפנים או לחם המערכת - ים חלות. 

בתחילת הקציר היו מקריבים את העומר ומביאים אותו למקדש, על השולחן היו ערוכות חלות כתודה על פרי האדמה.

מלבד עבודת הקורבנות נהוגה הייתה שירת הלוויים ששירתו בבית המקדש. שירה זו הייתה מלווה במצלתיים, בנבלים ובכינורות.

הלוויים היו ממונים גם על שירותים אחרים כגון השמירה על השערים.

הכוהנים הם שעשו את עבודת הקודש בעבודתם במשמרות, לידם עזרו צאצאי הגבעונים כחוטבי עצים ושואבי מים.  את התפקיד המרכזי בבית המקדש מילא הכוהן הגדול.

בעיקרו של דבר שימש המקדש בית מועד (התכנסות) לכלל העם, לזבחה, לתפילה ולהודיה.

העם היה עולה להביא חטאות ואשם על עוינות שבשוגג ,על ספק עברה, או להביא עולות ,שלמים ומנחה.

מפוארים ביותר היו שלושת הרגלים שבהם עלו מאות אלפים מכל הארץ להביא את קורבנותיהם וביכוריהם.

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון היה בנוי במרומי הר המוריה הידוע בקדושתו עוד מדורות קדומים. האגדה מספרת שהאדם הראשון נוצר בעפרו של הר המוריה ועליו היה גר.במרומי הר המוריה הייתה עקדת יצחק.

דוד המלך הכשיר בקרוב בשנת 1000 לפני הספירה, את הר המוריה לבנין בית המקדש.

דוד גם הביא אל ירושלים את ארון האלוהים מקרית יערים הסמוכה.

המלך שלמה הוא שבנה את בית המקדש הראשון. 

לשם כך כרת ברית עם חירם מלך צור, וזה סיפק לו אומנים ובנאים מומחים שחסרו בישראל, וכן ארזים מן הלבנון. 

שלמה שלח גם את אנשיו לכרות עצים ביערות הלבנון ולחצוב אבנים.

בית המקדש הוקם צפונית לעיר דוד, במקום שבו עקד, לפי המסורת, אברהם את יצחק. הוא נבנה אבני גזים וצופה בעצי ארז.

יעוד בית המקדש בעיני היהדות

בטקס חלוקת בית המקדש נשא שלמה המלך תפילה ובה אמר כי הבית נועד לתפילה ולא להיות בית משכנו של האלוהים, שכל היקום אינו יכול להכילו.

בדברים אלא הובלט השוני בתפיסת היהדות את מהות בית במקדש שהייתה נוגדת את תפיסת הגויים שמסביב לישראל, שראו במקדשיהם את מקום מגורי אליליהם.

חורבן בית המקדש הראשון

מקדש שלמה נשרף ע"י נבוכדנצר מלך בשנת 586-587 לפני הספירה, בעת כיבוש ירושלים.

בית המקדש נחרב בשבעה באב .כלי הזהב, הכסף והנחושת שהיו בו הועברו לבבל.

חורבן בית המקדש סימן סוף של תקופה בתולדות האומה ודתה.  מימיו של מיכה לא פסקו הנביאים מלאיים על העם בחורבן הבית, כעונש על חטאיו בתחומי הדת והמוסר. חורבן המקדש והגלות הכללית לבבל שבאה בעקבותיו, היה בהם משום ניצחון להשקפה הנבואית.

מתוך כך באה אחר החורבן התעוררות מחודשת לקיים את מצוות התורה, ועם זאת התעוררה גם התקווה להתחדשות החיים הדתיים - לאומיים העצמאיים ברוחן של נבואות הנחמה.

באותו דור נקבעו לזכר החורבן והמאורעות שהיו קשורים בו, 4 צומות בשנה: צום החודש הרביעי, צום החמישי, צום השביעי וצום העשירי.  אחד מהצומות הללו, צום 9 באב (צום החודש החמישי), שנקבע ביום שבו נשרף בית המקדש.

זכר למאורע זה נכתבו הכינות על החורבן (איכה), שכנראה כבו היו קוראים אותם ברבים בימי גלות בבל.

בית המקדש השני

לאחר 70 שנה בבבל הכריז כורש מלך פרס על התחלת הבית השני. 

בעקבות החזרתו אספו המוני יהודים גולים את מיטלטליהם ועלו לירושלים.

חומות ירושלים והבתים שבה וכן בית המקדש עצמו היו חרבים. 

בית המקדש השני הוקם אחרי שיבת ציון.  תחילה היה זה מבנה צנוע ודל כי עוני שרר בארץ.

כלי המקדש הוחזרו מבבל אך ארון הברית לא נמצא. אחר כך בימי הורדוס נבנה מקדש גדול ומפואר.

לעיון נוסף :

דמותו של שלמה המלך

פרטים עסיסיים בחייו של שלמה המלך

שלמה המלך באומנות

פעילויות מתוקשבות בנושא שלמה המלך

קישורים בנושא שלמה המלך

 

 

לעיון נוסף

בית המקדש השני

חורבן בית המקדש

ייעוד בית המקדש

העבודה בבית המקדש הראשון

חלקי המקדש

בית המקדש בימי שלמה המלך

ירושלים בימי שלמה

תקופת שלמה ודוד