פעילות מס' 4

"כי כל עשב ועשב יש לו שירה, ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה".

חיי בדידות קשים לאדם . כדי לחיות, על האדם להיות שייך לחברה, על מנת שיהיה לו גם עניין וגם מהות. (מהות = תחושה של חשיבות רבה).  החיבור הקבוצתי הוא סימן של חיים, האדם תמיד שאף לחיות בחברה ולא ביחידות.  כבר בסיפור בריאת העולם ברא אלוהים את חוה על מנת שהאדם לא ירגיש לבדו .

 

במסכת תענית הקצינו את העניין החברתי וקבעו כי מי שאין בידו יכולת לקיים קשרים חברתיים נחשב כמי שאין בו חיים.

הפתגם - בחברותא או במיתותא מייצג את הנאמר למעלה בצורה קצרה וברורה:

"או חברותא או מיתותא" (מסכת תענית כ"ג, א'):

"חברותא"= חברה, "מיתותא"= מוות.

 

א. ערכו טבלה בת שתי עמודות. בעמודה הראשונה כתבו מה אתם אוהבים לעשות לבד ובעמודה המקבילה ספרו מה אתם אוהבים לעשות ביחד עם אנשים נוספים.

ב. בפעילות הקודמת הודגש תפקיד הרועה והמנהיג , התייעצו עם בן/בת הזוג שלכם לגבי מהות הקשר בין המשפט הפותח של ניגון העשבים לבין הפתגם "או חברותא או מיתותא".

ג.שילחו את מסקנתכם לפורום.

ד. עיינו בתגובות השונות שנשלחו אל הפורום. בחרו דעה  של ילד אחר שהסכמתם מאד עם דעותיו או שהתנגדתם מאד לדעותיו.

הגיבו לו בנימוס, בצורה מפורטת ומנומקת.